-
פרסום דו"ח הציון: נקלטים בקושי, דו"ח
מעקב בנושא השתלבות בני נוער יוצאי אתיופיה בחינוך העל יסודי, בסוף חודש אפריל 2004.
דו"ח זה מהווה המשך לדו"ח "נקלטים או נפלטים" שהוכן על ידי האגודה בפברואר 1998.
מטרת הדו"ח היא להצביע על מגמות מרכזיות, בקליטתם של בני נוער יוצאי אתיופיה בחינוך
העל-יסודי, תוך כוונה להביא למודעות הציבור ומקבלי ההחלטות תמונת מצב מקיפה ככל שניתן.
כמו הדו"ח הקודם גם דו"ח זה אינו מחקר מדעי. הוא מתבסס על נתונים שנמסרו על ידי 6
בתי ספר מקיפים ו-11 פנימיות וכן על נתונים שנמסרו מטעם גופים נוספים, שקיבוצם יחד
יוצר תמונת מצב כוללת. יצוין כי הממונים על קליטת עליה במשרד החינוך, דחו בקשות
חוזרות למסירת נתונים רשמיים הנוגעים לתלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך.
- וועדת דברת
כוח המשימה הלאומי לקידום מערכת החינוך
בישראל מונה ע"י ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מיום 21 בספטמבר 2003, ביוזמת שרת החינוך
התרבות והספורט, לימור לבנת, ובתמיכת ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, בנימין
נתניהו, והחל לפעול בחודש אוקטובר 2003.
על כוח המשימה הוטל לבצע בחינה
מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת - מבנית, ארגונית
ופדגוגית - וכן על התוויית דרך ליישומה. כאשר נודע לנו על הקמת וועדת כוח המשימה,
האגודה בשת"פ עם ארגוני אחרים העוסקים בקהילה האתיופית, הוציאה נייר עמדה שבו היא
מבקשת להתייחס לתלמידים עולים יוצאי אתיופיה, וכן דרשנו שתהיה נציגות של הקהילה בוועדות.
במקביל עשינו למידה משותפת של הדוח שפורסם בינתיים עם ארגונים נוספים העוסקים
בקליטת יוצאי אתיופיה ובקשנו להיפגש עם וועדת דברת, הם נענו לבקשתנו ולקחו מאתנו
כל חומר רלוונטי לתלמידים עולים, וכן מנכ"לית האגודה יושבת בתת וועדה העוסקת בתלמידים
עולים ובמורים עולים ועושה מאמצים רבים להשפיע בכל הנוגע לתלמידים יוצאי אתיופיה.
- נוער בסיכון
בשנה האחרונה כמו בשנה הקודמת האגודה פעלה
רבות בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי, על כך שהמצב של נוער יוצאי אתיופיה הולך
ומדרדר ויש לטפל בנושא בהקדם, יש כיום יותר מעורבות של כל הממסדים כגון משרד הקליטה
שם לו בסדר עדיפות את נושא נוער בסיכון וכן הפרוייקט הלאומי האתיופי מטפל בנערים
יוצאי אתיופיה בגילאי 12-18. האגודה פעלה במסגרת השדולה למען יהודי אתיופיה בכנסת
ישראל והציגה את הנתונים מהדו"ח "נקלטים בקושי" שהוציאה יחידת המחקר של האגודה, והכנת
מסמך מסכם אשר כולל בתוכו את הגופים שמפעילים תוכניות שונות בנושא נוער בסיכון.
- כנס נאמני תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה
הכנס התקיים בשיתוף
פעולה בין אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לבין רכז תעסוקה לאקדמאים יוצאי אתיופיה
במנהל הסטודנטים ב - 23 ביולי 2004 בתל -אביב.
בכנס השתתפו כ- 70 איש, אשר השתלבו
בהצלחה במשק הישראלי בתחומי עיסוק שונים, והינם בעלי תפקידי השפעה בארגונם, באמצעותם
אנחנו רוצים ליצור מנוף לעידוד תעסוקת אקדמאים בני הקהילה. לכנס הוזמנו:
מנכ"לים,
רופאים, עורכי דין, אנשי עסקים, שחקנים, חברי מועצה ברשויות המקומיות, אנשי הייטק
וכו'.
בעקבות הכנס שהתקיים מעוסקים כ- 27 אקדמאים יוצאי אתיופיה בעבודות שונות
במסגרת רעיון "עובד מביא חבר".
- מחקר "מצב הקהילה בתקשורת"
מטרת המחקר היא לברר כיצד
מוצגת ומיוצגת הקהילה היהודית-אתיופית החיה כיום במדינת ישראל בעיתונות הישראלית.
לצורך מחקר זה בחרנו להתמקד בעיקר בחודש אחד בחייה של העיתונות הישראלית, דרך גזרי
עיתונות מופיעות המילים "אתיופיה" או "אתיופים" מחודשי יוני-יולי 2003.
דו"ח
מסתמך בין השאר גם על הסקר אשר ערכה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור האגודה, בקרב החברה
הישראלית היהודית דוברת העברית, במטרה לבדוק את עמדות הציבור הישראלי ביחס לקהילה
האתיופית, ומידת ההשפעה הניכרת בעמדות אלו, של התקשורת הישראלית.
- יום העיון "הקהילה האתיופית בראי התקשורת":
מטרת יום עיון
הייתה להעלות את הנושא לסדר היום ולדון באופן מעמיק בייצוג ובסיקור התקשורתי של הקהילה
האתיופית בישראל וההשלכות. מפגש בין אנשי תקשורת לקהילה כאשר מטרת המפגש היא להוביל
לחשיבה/הסתכלות מחודשת ביחס לקהילה בדרך שהיא מוצגת בתקשורת ולתדמית שהתפתחה. יום
העיון עסק בשאלה כיצד הציגה ומציגה התקשורת הישראלית את הקהילה האתיופית מאז עלייתה
ארצה. ליום העיון הגיעו כ- 100 איש, פעילים בקהילה, סטודנטים, אנשי אקדמיה, אנשי
תקשורת (דניאל בן-סימון- הארץ, נורית דבוש - חברת מועצת רשות השנייה לטלוויזיה ורדיו,
אורי אורבך ועוד).
משתתפים בתוכנית:
הרב מיכה אודנהיימר יו"ר
האגודה, טיבה הרשמן סמנכ"ל גיאוקרטוגרפיה - הציגה את ממצאי הסקר שבדק את "השפעת התקשורת
על תפיסות כלפי עולי אתיופיה",ד"ר אלי אברהם מאוניברסיטת חיפה דיבר על "יחסי הגומלין
בין קבוצות שוליים לאמצעי תקשורת בישראל", נחמה לאור סמנכ"ל אסטרטגיה ומחקר ברשות
השנייה , הציגה את ממצאי המחקר "הנוכחים והנעדרים בזמן צפיית שיא".
פאנל אנשי
תקשורת וקהילה: סמדר פלד -חדשות ערוץ 2, בן דרור ימיני - מעריב, צגה מלקו- מדור אמהרית
, שלמה מולה -הסוכנות היהודית, דני אבבה-ידיעות אחרונות ודוד רגב -ידיעות אחרונות
. יום העיון הונעם בנגינתו של המוזיקאי אבטה בריהון.
- פרוייקט "קבלת האחר"
פרויקט "קבלת האחר" הוא שיתוף
פעולה בין עולם הפרסום וארגונים לשינוי חברתי בישראל. אג'נדה מרכז ישראלי לאסטרטגיה
תקשורתית לבין הבצפר, בית ספר הגבוה של חברות הפרסום.
נבחרו חמישה נושאים : חופש
הבחירה בנישואים , זכויות ילדים ונוער בעבודה, עובדי קבלן, אפליה בתעסוקת נשים בהריון
ובינם "שינוי תדמית קהילת יוצאי אתיופיה" של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.
האגודה ליוותה את הסטודנטים בקבלת אינפורמציה והדגשים לגבי רגישויות שיכולות
להיות בנושא. ב- 4 לאוגוסט 2004 הוצגו עבודות המוגמרות של הסטודנטים בפני בכירים
בענף הפרסום בישראל.
חמשת הסטודנטים שעבדו על תדמית יוצאי אתיופיה עשו עבודה
רצינית בנושא. הם עשו עבודת שטח חקרו, ראיינו ולמדו אודות הקהילה האתיופית בישראל.
הסלוגאן שהוצע לקידום התדמית הוא "ישראלים שלא הכרת" וזאת לקדם ע"י פרסומות בטלוויזיה
שלטי חוצות במטרה להציג פנים נוספות של הקהילה שהחברה הישראלית לא הכירה.
- קורס מגיבנים
קורס מגבנים הורכב מצוות מצומצם של אקדמאים
ופעילים בקהילה המהווים גרעין של "פורום יוצאי אתיופיה לחשיבה ודיון ציבורי". צוות
זה עבר הכשרה, אשר יקנה לחברי הצוות מיומנויות תקשורתיות שונות כמו:
מבנה התקשורת
הישראלית, הופעה ברדיו ובטלוויזיה, שפת גוף, תקשורת כתובה, דוברות ויחסי ציבור, כתיבת
מסרים והעברתם לקהל ועוד.
בעזרת המיומנויות שיירכשו במהלך הקורס, חברי הצוות
ישמשו כמגיבנים ויוזמים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית.
קבוצה זו תפעל לקידום מעורבות
הקהילה בשיח הציבורי בנושאים אשר נמצאים על סדר היום של החברה בישראל וכמו כן קידום
נושאים הנוגעים לקהילה האתיופית בישראל.
מטרה נוספת של צוות זה היא גם לנסות
לפעול להפחתת התדמית השלילית של בני הקהילה בישראל. הקורס הועבר ע"י רן מלמד סמנכ"ל
ידיד ובטי בנבנישתי אשר עוסקת בתקשורת "ייעוץ קמפיינים חברתי".
- נוער טספה
באשדוד פועלת בהתנדבות, קבוצת בני נוער
יוצאי אתיופיה, "נוער טספה" (פירוש המילה טספה הוא תקווה), במטרה לסייע ולהעצים בני
נוער אחרים וילדים מקהילתם.
פעילותם ההתנדבותית באה לידי ביטוי בעזרה בלימודים
לצעירים מהם, בהפעלת חוגים ובקידום פעילויות תרבותיות במתנ"סים באזור מגוריהם. אחת
לשלושה חודשים מוציאים לאור, "נוער טספה", עיתון המתאר את ההישגים והשאיפות של בני
הקהילה ואף חושף את הבעיות בתוך הקהילה.
אין ספק שפעילות זו מעצימה את הקהילה
ומעלה את המוטיבציה להתקדם ולהשתלב בחברה בישראל.
האגודה מסייעת לנוער טספה
במתן ייעוץ, הכוון ובמשאבים אחרים ככול שניתן, ויש עובדת קהילתית מטעם האגודה אשר
מלווה את הקבוצה פעם בשבוע. אחת הדוגמאות הבולטות של נוער טספה הוא המאבק שעשו נגד
מנהל בי"ס צמח ב' אשר הפריד בין תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים אחרים. בביה"ס התקיימו
שני מסלולי לימוד:
מסלול תורני בי"ס ישי שבו רק 5% אחוז יוצאי אתיופיה ומסלול
ממ"ד בי"ס צמח ב' ובו כ-70% מהתלמידים הם יוצאי אתיופיה.
בעקבות המאבק ביה"ס
נסגר והתלמידים פוזרו בין שאר בתיה"ס.
כיום יש מאבק נגד אותו מנהל בי"ס שהועבר
לנהל את בי"ס מוריה אשר רוב התלמידים בו הם יוצאי אתיופיה.
המנהל התעלל והתנכל
בתלמידים יוצאי אתיופיה. הוגשה נגדו תלונה במשטרה ע"י ההורים אשר ילדיהם התלוננו
על התנהגות המנהל, בעקבות התלונה המנהל הושעה מתפקידו אך הוחזר בתום תקופת ההשעיה,
בחג הסיגד האחרון האגודה סייעה לנוער טספה להחתים עצומה בדרישה להדיח את מנהל ביה"ס.
הפרשה עוד לא הגיעה לסיומה אך נוער טספה עדיין ממשיכים להיאבק להדחתו של מנהל זה
ממערכת החינוך לצמיתות.
- בניית קואליציות בין ארגונים יוצאי אתיופיה
בקריית
גת: פועלים 2 קואליציות: 1).
קואליציית יו"רים של העמותות 7 במספר יחד עם
נציג האגודה, כאשר יש 5 גופים אשר עובדים בשיתוף עם הקואליציה. היתרון של הקואליציה
הוא בכך שהביאה את העמותות השונות לעבוד יחד אשר לפני כן הם עבדו בנפרד וכן נכנסו
לתחום פעילות של האחר שיצר המון חיכוכים ואי הסכמה בניהם הביא לכך שבעצם העמותות
השונות לא תרמו לקהילה כלל.
ע"י פעילות אינטנסיבית מטעם נציג האגודה אשר הסביר
להם שהם צריכים לחשוב בכיוון של מהי טובת הקהילה וע"י כך הביא לשת"פ בין העמותות
השונות.
כיום כל עמותה מטפלת בתחום אחד שייחודי לה, כל עמותה הביאה את התוכנית
השנתית שלה לקואליציה ויחד הכינו חוברת שלכל עמותה יש את תחומי הפעילות של העמותות
האחרות. 2).
הרחבת הקואליציה, חברי הקואליציה עובדים על הרחבת מעגל החברים
בקואליציה, יש שמונה גופים חדשים פוטנציאלים לקואליציה, נציג האגודה פונה למצטרפים
ומסביר להם את חשיבות עבודת קואליציה ומה זה מחייב אותם.
בחדרה:
יש שתי קואליציות: 1) קואליציית שבעה יו"רי וועדי השכונות לעבודה משותפת, את הקואליציה
ליוו נציג האגודה ועובד עירייה במדור לעבודה קהילתית, במתן כלים שיעזרו להם להיות
יותר פרקטים בהפעלת פרוייקטים בשכונות שבאחריותם, שבעת היו"רים בחרו יו"ר אשר ירכז
ויוביל את הקואליציה. חברי הקואליציה נפגשים אחת לשבוע ללא ליווי נציג האגודה והעובד
מטעם העירייה.
2) ארגונים שותפים בקואליציה בנושא נוער בסיכון - בעקבות התוכנית
השנתית של האגודה להתמקד בנושא נוער בסיכון.
נציג האגודה הביא לכך שארגונים
ברמה המקומית והארצית, יתאגדו יחד ע"מ לדון בנושא נוער בסיכון, שלושה עשר ארגונים
במספר לאחר פגישות של הקואליציה במוקד קליטה חולקו לשני צוותים שיעסקו בשני תחומים:
נוער ומבוגרים. כל אחד מהצוותים בנה תוכנית בנושא נוער בסיכון. עפ"י התוכנית של שני
הצוותים הוחלט לקיים יום עיון בנושא נוער בסיכון יוצאי אתיופיה בתחילת חודש נובמבר.
ולהפעיל תוכנית בנושא נוער בסיכון הצוותים בחרו את שכונת פאר כפיילוט שבה יפעלו את
התוכנית.
- פרוייקט לאומי
האגודה וכן שותפים האחרים בנציגות
במקביל לעבודתם הקשה מול הגופים השונים המעורבים בפרוייקט, ממשיכה בהרחבת המעורבות
של הקהילה ברמות השונות- ברמה הארצית והמקומית.
עבודה זאת נעשית ע"י פנייה לארגונים,
עמותות והתארגנויות של יוצאי אתיופיה ברמה היישובית. הנציגות מקיימת בחירות של הנציגים
לפי מחוזות ואזורים כדי שהנבחרים יהיו בעלי השפעה ביישוביהם. האגודה מטעם הנציגות
השתתפה בקביעת המטרות, היעדים והאסטרטגיות בקבוצות העבודה השונות של הפרוייקט. (קבוצת
גיל הרך, נוער, צעירים , בניית קהילה).
וכן האגודה מטעם הנציגות השתתפה והשפיעה
בקביעת סדרי עדיפויות בבניית תוכנית השנתית לשנת 2004 ומיקוד התוכנית לנוער בסיכון,
בין היתר הנהלת הפרוייקט הלאומי נעזרו בחומרים שקיימים באגודה.
בבחירות האחרונות
ב-2004 נבחרה מנכ"לית האגודה למקום שני, מבין ארבעת חברי הנציגות, שיהיו שותפים בכירים
בפרוייקט הלאומי. היא חברה בבורד, בוועדת הכספים ובוועד המנהל שלוש הפונקציות הנ"ל
הם בעלות השפעה רבה. ב 2004 מנכ"לית האגודה נבחרה מטעם הנהלת הפרוייקט להציג את תוכנית
SPACE של הפרוייקט הלאומי ב - .GA
- הטיפול הפרטני
לאגודה מגיעות פניות רבות מבני הקהילה המתגוררים בכל רחבי הארץ. חלק מהפניות הינם
בקשות לסיוע כספי, חלקן עוסקות בענייני חובות שיש לפונים לגורמים שונים, ופניות עניינם
הינו בעיות משפטיות מול הרשויות או מול אנשים פרטיים, פניות אלה נענות בייעוץ והכוון
כיצד לפעול מול הרשויות.
בתחומים שאינם מתחום העיסוק של האגודה, הפונים מופנים
אל ארגונים ועמותות היכולים לסייע להם בפתרון בעיותיהם. סיוע משפטי ניתן גם על ידי
המדינה באמצעות חוק הסיוע המשפטי, בהתאם לכללים הקבועים בחוק, ולכן היחידה מקיימת
מעקב אחר הטיפול שניתן לפונים על ידי הגורמים שהפנינו אליהם. |
הדפס
