àâåãä éùøàìéú ìîòï éäåãé àúéåôéä

ניירות עמדה

הדפס

כשלון מערכת החינוך בקליטת תלמידים יוצאי אתיופיה
נייר עמדה מוגש לועדת העלייה הקליטה והתפוצות - נובמבר 2003

העלייה היא אתוס מרכזי ויסוד ערכי בקיומה של מדינת ישראל. העולים מהווים מרכיב משמעותי המשפיע במידה רבה על דמותה והתפתחותה של המדינה. במהלך כל השנים, העלייה נחשבה כמקור לחיזוקה של מדינת ישראל ומאמינים שעליה גדולה עשויה לשמש כמנוף אדיר לקידומה.

גלי העלייה של שנות ה- 80 וה- 90 הציבו אתגר גדול בפני החברה כאשר העולים הפכו ל- 1/5 מהאוכלוסייה היהודית, ו- 1/6 מהאוכלוסייה הכללית. המדינה ראתה בעלייה ובקליטה כערך לאומי וכל מערכותיה נקראו ליטול חלק במאמצים להשגת היעדים. בתוך כך, כסוכן חיברות מרכזי, גם משרד החינוך נדרש להתגייס למאמץ זה של קליטת העלייה ולהצלחתו של תהליך ההשתלבות.

בתחום קליטת העלייה, משרד החינוך, שם לעצמו מספר יעדים ובראשם את הקליטה הלימודית והחברתית. למרבה הצער, במהלך כל השנים הללו המערכת החינוכית נכשלה כישלון חרוץ באתגר של קליטת העלייה ואף בשנים האחרונות המצב הולך ומחמיר. אחת מהדוגמאות הבולטות לכישלון המערכת בקליטת העלייה, היא סיפור קליטתם של התלמידים יוצאי אתיופיה.

החל מתחילת שנות ה- 80 הגיעו למערכת החינוך תלמידים עולים מאתיופיה, שעפ"י כל אנשי הצוות והעובדים- הם היו תלמידים טובים, חדורי מוטיבציה ללמוד ולהכיר, ובעלי רצון עז לתרום ולהשתלב בחברה הישראלית. כיום במבט לאחור של 20 שנות קליטה, המערכת רחוקה מלהפיק לקחי העבר ועדיין לא ערוכה כדי לענות על צרכי עולים.

כתוצאה מכך, ילדי העולים נמצאים בסכנת התדרדרות מחריפה לשולי החברה וכבר עכשיו רבים מבניה של הקהילה האתיופית נמצאים במצבי סיכון ממשיים של עבריינות, פשע וניכור מתרבותם ומחברה הישראלית. דו"חות ומחקרים המתפרסמים לעיתים קרובות בנושא קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה מצביעים על מחדל המערכת בתחומים הבאים:

הקניית מיומנויות יסוד
ניתן לקבוע באורח חד משמעי שמערכת החינוך הישראלית נכשלה בהקניית מיומנויות יסוד לתלמידים יוצאי אתיופיה. נתוני מדרש החינוך עצמו מצביעים על כך ש- 63% מיוצאי אתיופיה בחינוך היסודי ו- 74% מיוצאי אתיופיה בחטיבות הביניים נמצאים מתחת לרמה הממוצעת בעברית, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. עלינו להדגיש כי מדובר במחדל חינוכי בקנה מידה לאומי, שכן ללא שליטה ברמה סבירה במיומנויות היסוד, התלמידים נידונים לכישלון בכל שלבי החינוך, לשוליות חברתית ולחוסר יכולת להשתלב בשוק העבודה.

תעודת בגרות
על אף הנתונים המעודדים המוצגים ע"י משרד החינוך, בכל הנוגע לשיעור מקבלי תעודת בגרות מרב יוצאי אתיופיה עדין שיעור מקבלי תעודות הבגרות נמוך באופן משמעותי בהשוואה לממוצע הארצי. רוב הזכאים לתעודת בגרות מקרב יוצאי אתיופיה נבחנים בבחינות מיוחדות לעולים ורק מיעוט מקרב בוגרי התיכון יוצאי אתיופיה זכאים לתעודות בגרות קבילות באוניברסיטאות מבחינת איכותן. להערכתנו, נתוני ההצלחה בבחינות הבגרות המוצגים ע"י משרד החינוך מנופחים מתוך מגמה להראות הצלחה בקליטת העולים. כמו כן, העובדה שכ- 1,000 תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים במכינות קדם אקדמאיות ומצליחים, תוך שנת לימודים אחת או שתיים, לשפר את ציוניהם ולהשלים את בחינות הבגרות מעידה על כך שיכולתם הלימודים שליוצאי אתיופיה אינה נופלת מזו של כלל תלמידי ישראל.

שילוב והפרדה (אינטגרציה וסגרגציה)
התופעה של הפרדה בין יוצאי אתיופיה ליתר התלמידים עדיין קיימת. כיום יש תופעות של הפרדה, הן ע"י יצירת מסלולים נפרדים לחזקים לחוד ולחלשים לחוד, והן ע"י יצירת הקבצות לתלמידים חלשים, אשר ברובם יוצאי אתיופיה. התלמידים עצמם רואים בהפרדתם לכיתות נמוכות רמה ביטוי של הפליה והבעת אי אמון ביכולתם הלימודית. תופעות של הפרדה והסללה נמצאות גם בפנימיות. בשנת 2003 למדו למעלה מ- 3,000 תלמידים יוצאי אתיופיה, בפנימיות המוגדרות כחלשות מבחינה לימודית וחברתית.
נשירה
כ- 6.5% מתלמידים יוצאי אתיופיה, בכיתות ז-יב נושרים ממערכת החינוך. הנתונים מתייחסים לנשירה מוחלטת מכל המסגרות המקובלות הנמצאות בפיקוח משרד החינוך ואינם מתייחסים לתופעת הנשירה סמויה הרווחת בקרב יוצאי אתיופיה. הנשירה מתרחשת ברובה בשני צמתים: עם סיום חטיבת הביניים במעבר מכיתה ט' ל-י' ועם החלוקה למסלולי בגרות במעבר מכיתה י' לכיתה יא'. לעיתים, הנשירה מלווה בתקופת שוטטות של כמה חודשים עד שנה, בה התלמידים נחשפים לתרבות הרחוב לרבות פשיעה וסמים.
משאבים- שעות עולים
ההקצאות שהוקצו ע"י משרד החינוך לקליטת עולים יוצאי אתיופיה נערכו בצורה כושלת והוכחו כבלתי יעילות. שעות העולים הועברו ישירות לבתי הספר, ללא הנחיה מספקת מה לעשות בהם וכמעט ללא בקרה. הפיקוח על שעות העולים מצד משרד החינוך רופף ואין בדיקה רצינית של הפרוייקטים השונים שעושים שימוש בשעות העולים. כתוצאה מכך, תרומת המשאבים הללו היא להעלאת ההישגים הלימודיים ולמניעת הנשירה היא קטנה. אין די בכל האמור לעיל, התוכנית הכלכלית החדה לשנת 2003 פוגעת קשות בתלמידים יוצאי אתיופיה ובמשפחותיהם. למרות שמדובר בשכבת אוכלוסייה חלשה מאוד, התוכנית במתכונתה הנוכחית, מחמירה עם יוצאי אתיופיה. הקהילה נפגעת פעם אחת מהקיצוצים הכלליים ברשת הביטחון הסוציאלי כגון הבטחת הכנסה, קצבאות, שירותי בריאות, סיוע למשפחות חד הוריות וכו'. ופעם נוספת מביטול התקציבים הייחודיים לקליטת עולי אתיופיה. אנו מזהירים כי התוכנית הכלילית החדשה הינה בגדר בכיה לדורות, הרסנית, ובעלת השלכות חמורות על השכבות החלשות בכלל ועל יוצאי אתיופיה בפרט.

אנו דורשים ממשלת ישראל לגלות אחריות על מצבה של הקהילה האתיופית ולעצור את דחיקתה לשוליים של החברה הישראלית.

אנו דורשים ממשרד החינוך להגדיל את המשאבים לקליטה החינוכית- החברתית של עולי אתיופיה ולהציב יעדים לצמצום הפערים הלימודיים והחברתיים במערת החינוך.

נוער בסיכון יוצאי אתיופיה

נייר עמדה : מוגש לועדת העלייה, הקליטה והתפוצות -אוקטובר 2003

המחקרים המתפרסמים מעת לעת בנושא "נוער" מתריעים כי בעיית נוער בסיכון בקרב יוצאי אתיופיה חמורה ומדאיגה מאוד. התופעה חריפה בקרב יוצאי אתיופיה משום:

מספרם של בני הנוער בסיכון יוצאי אתיופיה גדול מאוד ביחס לגודלה של כלל הקהילה האתיופית בישראל.
להבדיל מאוכלוסיות אחרות בהן הנוער יכול למצוא מודלים שונים של השתלבות, בקהילה האתיופית חסרים מודלים מגוונים ועל כן השפעתו של הנוער בסיכון על הנוער הנורמטיבי חזקה מאוד.
בקרב הנוער האתיופי התופעה מלווה בתחושה קשה במיוחד של ניכור, אי שייכות, קיפוח עדתי, התבדלות, וחוסר אימון במערכת וכו'. הם תופסים את היחס של הממסד והחברה הישראלית כלפי קהילתם כמפלה וכגזעני והכל מקבל פרשנות של "צבע עור" וגזענות.
המשפחות האתיופיות נמצאות בדרך כלל במצבי מצוקה כלכליים, אינם מתמצאים בגורמים המטפלים ובמערכות הבירוקרטיות, הם חסרי אונים ומתקשים להיות מעורבים בגורל ילדיהם.
דפוסי המגורים של המשפחות האתיופיות קרי, ריכוז משפחות חלשות בשכונות מצוקה קלאסיות, משמש קרקע פורייה להתפתחותן של בעיות הנוער שאנו עדים להן.

לצערנו היקפו של הנוער בסיכון והפוטנציאל להצטרפותם של בני נוער נוספים לקטגוריה זו הולך וגדל. מדי יום, יותר ויותר בני נוער נושרים ממערכת החינוך או מצויים במצבי סיכון. הם מעורבים בתופעות עבריינות כגון מעשה וואנדליזים, אלימות, שוטטות, עבירות סמים, גניבות וכו'.

מבחינת המערכות המטפלות אנו מזהים שתי סיבות מרכזיות להמשך ההתדרדרות של הנוער:

יחס ופיקוח של מערכת החינוך: צוותי החינוך אינם בקיאים בהיבטים השונים והרלוונטיים לעבודה אפקטיבית עם אוכלוסיית הנוער יוצאי אתיופיה. הם לוקים בהתייחסות קולקטיבית וסטריאוטיפית ומוותרים על הסיכוי לקדם את בני הנוער ולהתמודד עם בעיותיהם והאתגרים שמעמידים בפניהם. הם פסימיים וחסרי אמונה לגבי עתידם של אלה והקהילה כולה.
מערכות טיפוליות:
שירותים הנמצאים בצמתים קריטיים של הטיפול בבני נוער, שיש ביכולתם להיות גורם מאתר, מטפל ועוצר את תהליך ההתדרדרות, חסרים כוח אדם מקצועי, מיומן ומוכשר לטיפול בנוער יוצאי אתיופיה ובמשפחותיהם. כמו כן, גם המשאבים המעטים הקיימים בשטח אינם מנוצלים ואין הערכה לגבי אפקטיביותם.

להלן מספר הצעות להתמודדות עם נוער בסיכון יוצאי אתיופיה

הקמת צוותי עבודה מקצועיים בפיקוחה של שרת הקליטה לטיפול בנוער בסיכון. הצוותים יכללו את כל הגורמים הקשורים לנושא כגון נציגי המשטרה, קידום נוער, שרותי מבחן, נציגי הקהילה וכו'
הגדלה ואיגום התקציבים המיועדים לטיפול ומניעה בקרב נוער בני הקהילה. יש לשים דגש על מניעה.
הגדלה ואיגום התקציבים המיועדים לטיפול ומניעה בקרב נוער בני הקהילה. יש לשים דגש על מניעה.
קיימת בעיה של מחסור חמור בקציני ביקור סדיר המקשה על איתור בזמן והחזרתם לספסל הלימודים. לכן, יש להגדיל את התקנים ומספר העובדים עם האוכלוסייה המדוברת.
עבודה בשיתוף פעולה עם גופים ציבוריים וארגונים קהילתיים העוסקים בקליטת עולים ברמה ארצית וברמה מקומית.
פתוח תוכניות לנוער לאחר שעות הלימודים דוגמת בית חם לנוער, הפוך על הפוך וכו'.
הכשרה והשתלמות מתאימה לכל הצוותים העובדים עם הנוער כולל המשטרה.
סדנאות והסברה לקהילה על תפקיד המשטרה, החוק- זכויותיהם וחובותיהם.
פיתוח תחום שיטור קהילתי וגיוס מתנדבים כגון במסגרת המשמר האזרחי לעולי אתיופיה כחלק מתוכנית השיטור הקהילתי.
לבנות מערך ליווי ותמיכה אישי לבני נוער שנשרו ממסגרות חינוכיות.

על מנת לצמצם את היקף בני הנוער עולי אתיופיה הנמצאים בסיכון, יש לפעול בכל הרבדים:
מול הנוער, המשפחות, בתי הספר, סביבת המגורים, מסגרות הפעילות הבלתי פורמאליות, אנשי מקצוע גופים מטפלים ומול החברה הרחבה.

לסיום, למרות הכל הקהילה האתיופית בישראל קטנה מאוד בגודלה ואנו בטוחים כי עם השקעה נכונה הסיכויים להצלחה גבוהים . יתרה מזאת, אנו סבורים כי טיפול נכון באוכלוסייה האתיופית יכול לשמש מודל להתערבות באוכלוסיות גדולות יותר.

"עוצמים עיניים " - נייר עמדה נגד הפניית תלמידים עולים יוצאי אתיופיה למרכזי נוער
מוגש ליו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ קולט אביטל - ספטמבר 2003

בשנים האחרונות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, חזרה והתריעה על מספר דפוסים שליליים שנוצרו בקליטת יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ובראשם ההפניה הגורפת של העולים למוסדות חינוך חלשים. למרבה הצער, לא רק שהמערכת כשלה כישלון חרוץ בקליטת התלמידים יוצאי אתיופיה, ואף נמשכים מחדלים חינוכיים חמורים, ללא התייחסות אמיתית של ראשי המערכת.

אחד המחדלים שהתגלו לאחרונה הוא סיפור הפניתם של תלמידים עולים יוצאי אתיופיה המתגוררים במרכז קליטה "קלישר" בבאר שבע, לבית ספר (מרכז נוער) מקומי המטפל בתלמידים עם צרכים מיוחדים.

בבדיקה שנעשתה במקום, כ- 50 בני נוער יוצאי אתיופיה ממרכז הקליטה "קלישר" בבאר שבע, לומדים זו השנה השניה במרכז נוער המחזיק בתוכו בני נוער המתקשים להשתלב במסגרת הנורמטיבית. יצוין כי מרכז הנוער החליף את שמו לבית הספר התיכון "עמל טכנולוגי" אך עדיין מהווה מסגרת טיפולית לבני נוער הנ"ל בעיקר ע"י הסללתם למקצועות כגון קירור ומיזוג אוויר, ספרות, מכונאות וכו'. מטרתו של המרכז היא הכשרה מקצועית והשמתם בתעשייה.

יש להדגיש שמדובר בתלמידים עולים חדשים שהיו אמורים להשתלב כמו כלל תלמידי ישראל במסגרות רגילות ולא לשבת בכיתות יחד עם התלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים.

הנהלת מרכז הקליטה ובראשם אנשי הסוכנות היהודית שידעו היטב על התופעה שיתפו פעולה בשתיקה ושלחו את התלמידים בטענה שלא נמצא בית ספר דתי אחר שיקלוט את התלמידים. נטען עוד שהתלמידים לומדים בכיתות אולפן נפרדות ולא באים במגע עם שאר אוכלוסיית התלמידים. זהו תירוץ שאינו מתקבל על הדעת, שכן שתי הקבוצות נפגשות בפעילויות השונות המתקיימות בחצר בית הספר, לא ברור איזה מסר ומודל לחיקוי רוצים לתת לעולים שהגיעו זה עתה לארץ. נשאלת השאלה האם זו האינטגרציה אליה שואף משרד החינוך או שמא תשתית שמכין כדי לטעון בעתיד שאי הצלחתם היא בעיה גנטית?

בעיה גנטית?
חמורה מכל עצימת העין של מערכת החינוך וההסכמה בשתיקה למחדל הנוראי . משרד החינוך חורץ גורלות של עשרות תלמידים בני הקהילה שכל מעיינם לקבל חינוך טוב ולהשתלב בחברה.
לאור כל האמור לעיל, אנו מבקשים להפסיק את " עצימת העיניים " ודורשים להוציא לאלתר את התלמידים העולים ולשלבם במסגרות נורמטיביות בעיר.

"עוצמים עיניים " - נייר עמדה נגד הפניית תלמידים עולים יוצאי אתיופיה למרכזי נוער
מוגש ליו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ קולט אביטל - ספטמבר 2003
בשנים האחרונות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, חזרה והתריעה על מספר דפוסים שליליים שנוצרו בקליטת יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ובראשם ההפניה הגורפת של העולים למוסדות חינוך חלשים. למרבה הצער, לא רק שהמערכת כשלה כישלון חרוץ בקליטת התלמידים יוצאי אתיופיה, ואף נמשכים מחדלים חינוכיים חמורים, ללא התייחסות אמיתית של ראשי המערכת.

אחד המחדלים שהתגלו לאחרונה הוא סיפור הפניתם של תלמידים עולים יוצאי אתיופיה המתגוררים במרכז קליטה "קלישר" בבאר שבע, לבית ספר (מרכז נוער) מקומי המטפל בתלמידים עם צרכים מיוחדים.

בבדיקה שנעשתה במקום, כ- 50 בני נוער יוצאי אתיופיה ממרכז הקליטה "קלישר" בבאר שבע, לומדים זו השנה השניה במרכז נוער המחזיק בתוכו בני נוער המתקשים להשתלב במסגרת הנורמטיבית. יצוין כי מרכז הנוער החליף את שמו לבית הספר התיכון "עמל טכנולוגי" אך עדיין מהווה מסגרת טיפולית לבני נוער הנ"ל בעיקר ע"י הסללתם למקצועות כגון קירור ומיזוג אוויר, ספרות, מכונאות וכו'. מטרתו של המרכז היא הכשרה מקצועית והשמתם בתעשייה.
יש להדגיש שמדובר בתלמידים עולים חדשים שהיו אמורים להשתלב כמו כלל תלמידי ישראל במסגרות רגילות ולא לשבת בכיתות יחד עם התלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים.

הנהלת מרכז הקליטה ובראשם אנשי הסוכנות היהודית שידעו היטב על התופעה שיתפו פעולה בשתיקה ושלחו את התלמידים בטענה שלא נמצא בית ספר דתי אחר שיקלוט את התלמידים. נטען עוד שהתלמידים לומדים בכיתות אולפן נפרדות ולא באים במגע עם שאר אוכלוסיית התלמידים. זהו תירוץ שאינו מתקבל על הדעת, שכן שתי הקבוצות נפגשות בפעילויות השונות המתקיימות בחצר בית הספר, לא ברור איזה מסר ומודל לחיקוי רוצים לתת לעולים שהגיעו זה עתה לארץ.
נשאלת השאלה האם זו האינטגרציה אליה שואף משרד החינוך או שמא תשתית שמכין כדי לטעון בעתיד שאי הצלחתם היא בעיה גנטית?

חמורה מכל עצימת העין של מערכת החינוך וההסכמה בשתיקה למחדל הנוראי . משרד החינוך חורץ גורלות של עשרות תלמידים בני הקהילה שכל מעיינם לקבל חינוך טוב ולהשתלב בחברה. לאור כל האמור לעיל, אנו מבקשים להפסיק את " עצימת העיניים " ודורשים להוציא לאלתר את התלמידים העולים ולשלבם במסגרות נורמטיביות בעיר.

תלמידים יוצאי אתיופיה בפנימיות בחסות האגודה לקידום החינוך
נייר עמדה -אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה :ספטמבר 2003
בדו"ח משנת 1995 " בנים חורגים למערכת החינוך" התריעה האגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה על מספר דפוסים שליליים שנוצרו בקליטת יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ובראשם ההפניה הגורפת של העולים למוסדות פנימייתיים חלשים וריכוזם בכיתות נפרדות.

בשנת 1998 האגודה פרסמה דו"ח נוסף " נקלטים ונפלטים" והתריעה שוב על המגמה המתמשכת של הפניית תלמידים לפנימיות בעלי רמה המוכה . בדו"ח מעקב שהאגודה מבצעת בימים אלה* עולה כי למרות שמספר הלומדים בפנימיות נמצא במגמת ירידה, תופעת ריכוז תלמידים אתיופים בפנימיות בעלות רמה נמוכה ובכיתות נפרדות עדיין קיימת.

עפ"י נתוני משרד החינוך רק כרבע מתלמידים יוצאי אתיופיה בפנימיות, לומדים בפנימיות בעלות רמה גבוהה. יצוין כי העובדה שכיום לומדים יותר תלמידים יוצאי אתיופיה בפנימיות בעלות רמה גבוהה, היא בין היתר, בשל קיומה של מסגרת ייחודית לשלוב התלמידים במוסדות פנימייתיים יוקרתיים. מסגרת זו מופעלת ע"י האגודה לקידום החינוך ובשנים האחרונות שולבו בפנימיות שבחסותה מאות תלמידים עולים. מהנתונים עולה שרוב רובם של התלמידים סיימו את לימודיהם התיכוניים עם תעודות בגרות איכותיות וקבילות באוניברסיטאות. מסגרת זו ייחודית בכך שנותנת תמיכה רגשית ומענה לצרכים המיוחדים של התלמידים העולים, תוך כדי שאיפה ועידוד למצוינות.

בויאר ירושלים, שטיינברג כפר סבא, אולפנת להב"ה קדומים שומרון, כפר הרואה, אולפנת עופרה, אורט נתניה, מדרשת עמליה הם רק דוגמאות למוסדות פנימייתים חזקים אליהם נשלחים התלמידים ע"י אגודה לקידום החינוך. להלן נתונים על מספר התלמידים המוחזקים ע"י האגודה לקידום החינוך בין השנים תשס"א - לתשס"ג:

	סה"כ	סקטור דתי	סקטור כללי
תשס"א	302	196	106
תשס"ב	357	230	127
תשס"ג	302	212	90

למרבה הצער, בימים האחרונים התבשרנו כי בעקבות שינויים מבניים וארגוניים, בכוונת משרד החינוך להעביר את הפנימיות שבחסות האגודה לקידום החינוך לחסות החינוך ההתיישבותי. מבלי להפחית בערכו של החינוך ההתיישבותי, אנו חושבים כי המהלך המתוכנן יפגע קשות בעשייה ובמפעל חיוני זה.

ידוע לכל העוסקים בחינוך יוצאי אתיופיה כי השינויים שחלו בשנים האחרונות בתחום של שלוב תלמידים יוצאי אתיופיה במסגרות יוקרתיות כגון, במסגרות של אגודה לקידום החינוך ובפרוייקט שלוב בבתי הספר של התנועה הקיבוצית, הם בעלי השפעה משמעותית מבחינת השתלבותה העתידית של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית. אנו מדגישים כי קיומן של מסגרות חלופיות לקליטה החינוכית של יוצאי אתיופיה כמו אלה המוזכרות לעיל חשובות ומהוות "נקודת אור בקצה המנהרה".

אנו חושבים שהמעבר פוגע בשוויון הזדמנויות ובסיכוייה של הקהילה לצמצם הפערים וקוראים לועדת החינוך להסתייג מהתהליך ולהוראות למשרד החינוך לשנות את רוע הגזירה.

יוצאי אתיופיה בקיבוצים: קליטה או עסקי נדל"ן?!
נייר עמדה - מוגש לועדת העלייה, הקליטה והתפוצות - יולי 2003
בשנים אחרונות, נקלטו אלפי עולים חדשים יוצאי אתיופיה במספר קיבוצים ברחבי הארץ. בין הקיבוצים שקלטו את העולים : איילת השחר ( 600 משפחות), מרחביה (200 משפחות), טללים (180 משפחות), רתמים( 150משפחות). הקיבוצים הפכו את בתי הארחה שלהם למרכזי קליטה זמניים, לאחר שחתמו חוזה עם הסוכנות היהודית. המניע העיקרי להסכמתם של הקיבוצים לפתוח בתחומם מרכזי קליטה היה המניע הכלכלי.

התפוסה המלאה הצילה את בתי הארחה של אותם הקיבוצים מסכנת סגירה. כמו כן, בתום פקיעת החוזה עם הסוכנות, יוכלו הקיבוצים לנצל את החדרים המשופצים לצורכי תיירות או כל יעד אחר. למרות קולות ההרגעה של ראשי הקיבוצים, לא כל חברי הקיבוצים ראו בעין יפה את ה"שכנים החדשים".ההתנגדות נבעה מחוסר אימון בגופים הממשלתיים שאמורים להזרים את הכספים, אך ההתנגדות העיקרית הייתה חשש התושבים מפגיעה באיכות החיים שלהם.

למרבה הצער, מאז החלה הקליטה בקיבוצים אנו עדים למקרים רבים של מחדלים כנגד אותם העולים התמימים שנפלו קורבן לאינטרסים של הגופים הגדולים. מאחר והשיקול היה כלכלי גרידא ולא מתוך אידיאולוגיה ורצון אמיתי, לא הייתה רגישות מספקת בתהליך הקליטה. בקיבוץ איילת השחר לדוגמה, העולים לא מורשים להיכנס אל בריכות הקיבוץ בטענה שהבריכה לא כלולה בחוזה, לתושבים לא נעשתה הכנה מקדימה ולא נעשה ניסיון להגמיש את השירותים לרווחת העולים.

כך למשל, ברוב הקיבוצים התלמידים האתיופים, לא לומדים בגני הקיבוץ ובבתי הספר, אלא מוסעים מידי בוקר לבתי ספר מחוצה להם. גם מרפאות הקיבוץ אינם מקבלים את העולים לשירותים רפואיים.

כל אלו גורמים לתחושת זרות ואפליה של העולים בתוך חברה סגורה. זאת ועוד, רוב הקיבוצים שקלטו את העולים נמצאים במרחק גיאוגרפי רב ממרכזי הערים. הדבר יוצר נתק מוחלט של העולים ממרכזי תעסוקה ושירותים ציבוריים אחרים ואינו מאפשר למידה והסתגלות טובה לחיי החברה האמיתיים, ולכשהעולים יעברו בעתיד למגורי קבע.

אנו מוחים על כך שהעולים הפכו לעסק נדל"ן של הסוכנות והקיבוצים ודורשים חשיבה מחודשת בנושא פתיחת מרכזי קליטה בקיבוצים.

תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך
נייר עמדה - מוגש לועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: יוני 2003

הוראת העברית
- בקרב תלמידים בקהילת יוצאי אתיופיה ניכרים קשיים ברכישת מיומנויות היסוד של קריאה וכתיבה. על פי דיווחים של מנהלים ומורים כ- 40% מהתלמידים בכתות א' - ט' אינם שולטים בקריאה של טקסטים ברמת הכתה. - בארצות שונות בעולם אשר קולטות אוכלוסיות מהגרים, נהוג במערכת החינוך ללמד את ילדי המהגרים את השפה הרשמית כשפה שניה.

כלומר גם עבור הדור השני של יוצאי אתיופיה שנולדו בארץ, העברית אינה שפת אם אלא שפה שניה. ההתייחסות לעברית כמשהו שצריך להחליף את שפת האם וויתור על שפת האם פוגעת בהוראת העברית, בפרט, ובקליטת העולים, בכלל.
המלצות:
- תוכנית מרכזית לחיזוק מיומנויות הקריאה לכל התלמידים יוצאי אתיופיה מכתות א- י"ב. - הכשרה של מורים ללימוד העברית כשפה שניה, וטיפוח שפת האם של העולים.
ניצול שעות עולים- תגבור לימודי
בינואר 2000 פורסמו מסקנות הועדה לבדיקת תוכניות חינוכיות הייחודיות ליוצאי אתיופיה - וועדת אבקסיס, שבראשה עמד סמנכ"ל משרד החינוך הד"ר גד אבקסיס. בעקבות עבודת הועדה, בשנת 2002 הוציא גף הערכה של משרד החינוך בראשותה של ד"ר גילי שילד, דו"ח בנושא ניצול שעות העולים, הקובע כי שעות העולים אינן מנוצלות בצורה אפקטיבית.
המלצות:
- ממצאי הדוח קשים ומדאיגים ומעוררים צורך דחוף לקביעת יעדים לשינוי המגמה, ולוח זמנים ברור להשגת היעדים.
- יש צורך במערכת בקרה חיצונית אשר תפקח על מערך הסיוע כולו, כלומר, פיקוח על המורים ודרכי ניצול השעות בתוך בית הספר.
- התאמת המורים - יש להקפיד על התאמתם של המורים לעבוד עם יוצאי אתיופיה , לרוב המורים חסרה ההכשרה המודעות והכלים לעבודה עם יוצאי אתיופיה . יש להשקיע במורים לטפחם ולהדריכם לכל אורך השנה, כמו-כן, חשוב לא לאפשר למורים עם תפיסות סטריאוטיפיות לגבי קהילת יוצאי אתיופיה ללמד את התלמידים.
- קשר עם הורים ועם הקהילה תורם להצלחתם של התלמידים; יש למצוא דרכים לעודד קשר זה עם המורים ועם בית הספר.
בגרויות
בדו"ח של משרד החינוך לשנת 2001 על נתוני בגרות אין התייחסות מעמיקה על הישגי הבגרויות של תלמידים יוצאי אתיופיה. אך מתוך הדוח עולה כי מאז 1995 ישנה ירידה בהישגי התלמידים העולים בכלל: בין השנים תש"ס ותשס"א חלה ירידה של כ- 7% בשיעור העולים הניגשים לבגרות מתוך כלל הלומדים בכיתות י"ב . במגזר כולו לעומת זאת, חלה עלייה של כ- 1%. גם בשיעור העולים הזכאים לתעודות בגרות מתוך העולים הלומדים בכיתות י"ב, חלה ירידה (כ- 3%).
ירידה זאת עומדת בניגוד לעלייה בשיעור הזכאים (כ- 5%) שחלה במקביל בקרב כלל הלומדים במגזר היהודי. איכות התעודות המושגות על-ידי תלמידים יוצאי אתיופיה אינה גבוהה (בעיקר בלימודי האנגלית והמתימטיקה) והדבר מקשה על סיכוייהם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה.
המלצות:
- גיבוש יעדים על-ידי משרד החינוך להעלאת הישגי הבגרויות של התלמידים העולים בטווח זמן מוגדר. - תגבור שעות העזר עם דגש רב במדעים.
- עידוד תוכניות ייחודיות לתלמידים מתקשים במיוחד, כגון מב"ר.
נשירה ועבריינות
כל המחקרים המתפרסמים בנושא נוער בישראל מציינים כי תופעת הנשירה והעבריינות בקרב נוער עולה בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט חמורה מאוד. למשל, 6.2% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בגיל 14-17 נושרים לעומת 3.5% באוכלוסייה הכללית, שיעור הנשירה חמור במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה הוותיקים, 40% מהתלמידים בגילאי הנוער נתונים במצבי סיכון חינוכי, כגון נשירה סמויה או היעדרות תכופה מהלימודים, בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בשיעור העבריינות בקרב צעירים יוצאי אתיופיה ומתגלים דפוסי עבריינות בגיל צעיר יותר, מבצעים יותר עברות בממוצע בהשוואה לילדים שאינם יוצאי אתיופיה, מספרם של בני הנוער המטופלים במוסדות חסות נוער גבוהה בהרבה ממספרם באוכלוסייה הכללית.
המלצות:
- הרחבה של תוכניות למניעת נשירה ולטיפול בנושרים.
- הגברת הטיפול החינוכי בתופעות הנשירה הסמויה:
סיוע לימודי, מעקב של צוותים מקצועיים אחר נוער נושר, הפעלת תוכנית "רשת ביטחון" ליווי מקצועי של בני נוער על סף נשירה.
- הגברת הסיוע הלימודי והכלכלי לתלמידים מתקשים בכל שלבי החינוך.
- תגבור תוכניות חינוך משלים ופעילויות אחה"צ.

לאור האמור לעיל, אנו מבקשים ממשרד החינוך כי על אף התוכנית הכלכלית לשנת 2003:
א. להימנע מפגיעה בתקציבים המיוחדים ליוצאי אתיופיה.
ב. להתאים את היקף השירותים ואיכותם של המשאבים הקיימים לצורכי קהילת התלמידים העולים יוצאי אתיופיה.
ג. לפעול להגדלת משאבים.

למנוע את ביטול רשת רק"ע
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה -נייר עמדה : מאי 2003
הקהילה האתיופית בארץ מונה כ- 85,000 נפשות. קליטת עולי אתיופיה בכלל והמבוגרים בפרט כרוכה בקשיים רבים. אחת הבעיות המקשות על השתלבותה היא בעיית השפה. למעשה, חלק ניכר (כ- 45%) מהמבוגרים אינם יכולים לשוחח שיחה פשוטה בעברית, ורובם (כ- 75%) אינם יודעים לקרוא ולכתוב בעברית פשוטה. נתון זה גורם לניתוק ולחוסר התמצאות למתרחש במדינה.

על אף העובדות הנ"ל, רשות השידור החליטה לבטל את הרשת רק"ע כחלק מהקיצוצים ברשות השידור. הרשת רק"ע משדרת תוכניות רדיו לעולים חדשים מהמגזרים השונים ובין התוכניות שידור בשפה האמהרית ליוצאי אתיופיה.

השידור בשפה האמהרית מיועד לרווחתם של העולים מאתיופיה שרבים מהם אינם דוברים עברית ולא משתמשים בתקשורת המדוברת והכתובה. התוכנית מורכבת מחדשות, אקטואליה , מידע מגוון בתחומים: חינוך, תעסוקה, דיור, בריאות, תרבות וכו' ומהווה מקור חיוני להעברת אינפורמציה ומחברת למעלה ממחצית האוכלוסייה עם מציאות החיים בישראל. הערכה היא שלמעלה מ 80% מהעולים המבוגרים מאזינים לשידור באמהרית.

באופן פרדוכסלי, דווקא היום כאשר כולם חוששים מן המצב הביטחוני והמצוקה הכלכלית הגוברת, הורדת התוכנית משאירה את העולים באי וודאות וחרדה, דבר שאינו אחראי, שקול והוגן. זוהי פגיעה נוספת באוכלוסיית העולים. בתקופה קשה זו, אין הצדקה להורדתה של התוכנית הבסיסית ביותר עבור האוכלוסייה העולים בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט.

במדינה דמוקרטית ומתוקנת ובה גם העולים נוטלים חלק בעול המסים ככלל אזרחי המדינה, מתן שירות הרדיו הוא חובה אלמנטרית של המדינה.

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה מוחא על ההחלטה ודורשת ממשרד החינוך, משרד הקליטה ורשות השידור לפעול לאלתר למציאת פתרון תקציבי ולהבטיח את המשך קיומה של הרשת.

נייר עמדה לקראת סקירת פעילות של משרד הקליטה בכנסת
מוגש לועדת העלייה, הקליטה והתפוצות- מאי 2003

בשנים האחרונות "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה" חוזרת וטוענת כי המשרד לקליטת העלייה אינו עושה די בקליטתם של העולים מאתיופיה. למרות ניסיונות מצטברים מהעבר, כיום אין למשרד הקליטה תוכנית מובנת והיערכות מתאימה לקליטת העלייה ואף נושא יוצאי אתיופיה מוזנח ולא מקבל את ההתייחסות הראויה. להלן חלק מהליקויים:

- ההכנות העולים באתרי הקליטה לקראת המעבר למגורי קבע בתחומים כגון תעסוקה, שפה, ועצמאות, רחוקות מלהשביע רצון.
- אין מדיניות ברורה לגבי הפניית עולים ליישובים שונים בהתחשב בכושר הקליטה של היישוב. בחלק מהמקרים ממשיכים להפנות עולים לערים המתקשות בקליטה בשל ריבוי העולים בקרבן ובעיות סוציו-אקונומיות אחרות.
- אין נוהל מסודר להיערכות לקליטה ברמה היישובית, כולל תקצוב הקליטה ותגבור התקנים בתחומים הרלוונטיים. אין תכנון תקופתי והגעת העולים אינה מתואמת עם רשויות המקומיות.
- בתוך משרד הקליטה נושא קליטת יוצאי אתיופיה אינו בסדר העדיפות הראוי ומטופל במחלקה קטנה שאינה מסוגלת להתמודד עם הצרכים הרבים של הקהילה הן מבחינת כוח האדם הן מבחינת המשאבים הנוספים.

כדי לתקן ליקויים אלה ולייעל את התפקוד של המשרד, בחודש ספטמבר אשתקד, "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה" יחד עם מספר נציגי ארגוני הקהילה, נפגשה עם סגן השר לקליטת העלייה לשעבר ח"כ יולי אדלשטיין ובכירי משרדו. בפגישה הבאנו בפני סגן השר את תמונת המצב הקשה והמדאיגה העולה מהנתונים המתפרסמים וביקשנו לבצע מהלכים משמעותיים בתוך משרדו, כגון : השקעה והתמודדות עם שיעורי האבטלה הגבוהים בקרב הקהילה, שינוי מבנה ארגוני בתוך המשרד לטיפול ביוצאי אתיופיה (הקמת אגף עם כוח השפעה אמיתי), קידום פתרונות דיור, לבדוק למה אין בארבע השנים האחרונות עלייה במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ולפעול להגדלת המספר.

בפגישה סגן השר הבטיח:

לקיים דיון דחוף של וועדת המנכ"לים במשרדו, כדי לגבש פתרונות לבעיית התעסוקה של יוצאי אתיופיה.
לייעל את "מרכז ההכוון" לתעסוקה במשרדו על מנת לקדם פתרונות תעסוקה לבני הקהילה.
יפעל בכנסת להביא ליישומה של החלטת הממשלה משנת 1997 לשלב מדי שנה 17 בוגרים אקדמאים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובמשרות הציבוריות.
ועדה בה יישבו מספר גופים העוסקים בקליטה תבצע בדיקה על מצב התעסוקה של בוגרים ותגיש המלצות.
מנהל הסטודנטים הפועל תחת משרד הקליטה, יבצע בדיקה למה מספר הסטודנטים נמצא במגמת ירידה ויפעל במהרה להעלאת המספר.
משרד הקליטה ביחד עם הסוכנות היהודית ינסו למצוא תוספת למשכנתאות מכספי התרומות.
משרד הקליטה יבדוק את אופציית השדרוג של המחלקה לטיפול ביוצאי אתיופיה לאגף עם סמכות רחבה.

לצערנו הרב, אף אחת מהבטחות הנ"ל לא קוימו. יתרה מזאת, בעקבות התוכנית הכלכלית החדשה יש סכנה כי שירותי הקליטה לקהילה יפגעו. כבר כעת אנו יודעים כי חסרים תקציבים להמשך פעילותם של המוקדים השכונתיים הפועלים בעשרה יישובים בהם יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. כל אלה מתווספים לקיצוצים הכלליים ברשת הביטחון הסוציאלי כגון: הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים, סיוע בשכ"ד וכו'. ולפגיעה החריגה בתקציב המיוחד למשכנתאות לעולי אתיופיה.

"אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה" רואה במשרד הקליטה כאחראי המרכזי לקליטה ושיפור מצבם של עולי אתיופיה. אנו מבקשים משרת הקליטה החדשה ח"כ ציפי ליבני, להביא לשינוי בגישה ובתפיסת העבודה של המשרד כלפי יוצאי אתיופיה ולעלות שוב את הנושא בסדר העדיפות. כמו כן, להמשיך את המאבק כנגד הגזרות הכלכליות החמורות הפוגעות קשה במגזר העולים בכלל ובעולי אתיופיה בפרט, ובראשם הסיוע בדיור ובמשכנתאות.

תופעת הגזענות והאפליה כנגד תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת חינוך
נייר עמדה : מוגש לועדת החינוך - אפריל 2003

בכתב ההגנה של הפרקליטות ומשרד החינוך מול תביעתו של אב אתיופי בחדרה שלא קיבלו את ילדו לבית ספר בגלל מוצאו עולה ריח חריף של גזענות. בין היתר נאמר בו: …

נמצא כי בני העדה האתיופית הינם בעלי כשירויות לימודיות ירודות, כשירויות שאינן משתפרות ככל ששהייתם בארץ ממושכת … ועל מנת להגדיל את הסיכוי לסגירת הפערים בינם לבין האוכלוסייה "החזקה", יש לנקוט במדיניות של "תמהיל מבוקר"

לצערנו, מקרה זה אינו מקרה בודד שכן אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של מעשה גזעני ומפלה כנגד תלמידים ממוצא אתיופי במוסדותיה השונים של המערכת החינוכית בכל הרמות. מקרה של בית ספר "צמח ב'" באשדוד, בית ספר 'מוריה' בחיפה הנם דוגמאות נוספות להפרה בוטה של החוק הישראלי כנגד התנהגות גזענית.

חמורה יותר התעלמותם של מוסדות האכיפה כנגד הביטויים וההתנהגויות הגזעניים החוזרים על עצמם לעיתים תכופות . ובכך, מי שאמור לחנך לסובלות ולהיאבק בתופעה הפך בעצמו למוביל התופעה.
לדעתנו, כתב ההגנה האחרון משקף את עמדתם האמיתית של גורמים רבים ובראשם בכירים במערכת החינוך ובפרקליטות המדינה. כמו כן, המסר המועבר בכתב ההגנה ע"י משרד החינוך כביכול יש הקצאת משאבים גדולה לתלמידים יוצאי אתיופיה אינו נכון ומטעה את הציבור. בפועל אין הקצאת משאבים גדולה והמעט שמוקצה אינו מושקע ישירות בתלמידים. דו"חות ומחקרים מקיפים על מצב החינוך של יוצאי אתיופיה מעידים על כשלון של משרד החינוך בקליטה החינוכית של התלמידים.. גם המחקר עליו התבסס (פרופ' שוהמי ואחרים) כתב ההגנה מביא באופן חד משמעי כי המערכת נכשלה בגישתה ובמדיניותה כלפי התלמידים העולים.

למרות נקודת הפתיחה השונה, הקהילה האתיופית בישראל עושה כל מאמץ להשתלב בחברה הישראלית. אולם, המעשים המפלים והגזעניים שאנו עדים להם לאחרונה יוצרים ניכור וניתוק ופוגעים קשות במרקם החברתי.

בחברה נאורה נוקטים צעדים חריפים כנגד כל גילוי של גזענות ולא מסתפקים בהתנצלות מגומגמת, במיוחד כשמדובר באיש ובגוף ציבורי שיש לו אחריות גדולה.
על כן, אנו דורשים:

מיצוי הדין עם כל המעורבים בניסוח ובאישור תוכן כתב ההגנה במשרד החינוך ובפרקליטות.
אכיפה משמעותית של החוק בתחום האפליה והגזענות והעמדתם לדין של העבריינים.

בירור מקיף ומעמיק של טענת משרד החינוך על הקצאת משאבים גדולה לתלמידים יוצאי אתיופיה ואת אופן ניצולם בפועל.

עצרו את הגזרות הכלכליות הקשות על עולי אתיופיה!!
"התוכנית להבראת כלכלת ישראל" של האוצר לשנת 2003 - הגרועה ביותר בכל שנות הקליטה
ובעלת השלכות חמורות על עולי אתיופיה - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה- מרץ 2003

קהילת עולי אתיופיה מונה 85,000 נפשות בקרוב וכ- 23,000 מתוכם נולדו בישראל. דו"ח של "ועדת החקירה הפרלמנטרית לצמצום פערים מסוף שנת 2002 קובע באופן חד משמעי כי עולי אתיופיה סובלים מפערים כלכליים, חינוכיים וחברתיים. מרביתם מתגוררים בשכונות מצוקה המתאפיינות במעמד סוציו- אקונומי נמוך.
כמו כן, למעלה מ- 6500 עולים עדיין מתגוררים באתרי קליטה ברחבי הארץ ונמצאים בתהליך מעבר למגורי קבע. מחקרים נוספים על מצבה של הקהילה האתיופית בישראל בין השנים 1998 - 2002 מעלים אף הם:
תעסוקה ורווחה
- 47% מיוצאי אתיופיה בגילים 25-54 אינם נוטלים חלק בשוק העבודה בהשוואה ל- 24% בקרב כלל הישראלים.
- האבטלה בקרב יוצאי אתיופיה גבוהה יותר מן השיעורים הגבוהים הרווחים ביישובים ערביים ובמקצת מעיירות הפיתוח.
- ב62% - מהמשפחות אין מפרנס כלל וגורמים בשטח מדווחים שהמצב גרוע בהרבה.
- 72% מהילדים יוצאי אתיופיה חיים בבתים שהכנסתם עומדת מתחת לקו העוני, עפ"י הגדרת ממשלת ישראל.
חינוך והשכלה
- רק 1/3 מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה בבי"ס יסודי ובחטיבת ביניים מגיעים לממוצע הארצי בציונם.
- בקרב תלמידים בקהילת יוצאי אתיופיה ניכרים קשיים ברכישת מיומנויות היסוד כגון קריאה וכתיבה, בתי ספר מדווחים כי כ- 40% מהתלמידים בכיתות א'- ט' אינם שולטים בקריאה של טקסטים ברמת הכיתה.
- 6.2% מהתלמידים בגיל 14-17 נושרים, לעומת 3.5% באוכלוסייה הכללית. שיעור הנשירה חמור במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה הוותיקים בארץ- 11%.
- שיעור העבריינות בקרב צעירים יוצאי אתיופיה נמצא בעליה תלולה ומתגלים דפוסי עבריינות כבר בגיל צעיר.
- שיעור הזכאים לבגרות עלה במהלך שנות התשעים. למרות זאת, עדיין קיים פער ניכר לעומת הישראלים הוותיקים ( 32% בקרב תלמידי הקהילה לעומת 50% בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה.
- בארבע שנים האחרונות אין עליה במספר הסטודנטים מן המניין במוסדות להשכלה גבוהה ועומד על כ- 850 בממוצע.
דיור
- כיום מתגוררים כ- 6500 עולים מאתיופיה במרכזי קליטה. אך העולים מתקשים לעבור לדיור בשל העדר עדכון המשכנתאות ואף קיצוץ של 4% בשנת 2002. וזה בנוסף לעלייה הדרמטית בשער הדולר.
- 49% מהמשפחות מתגוררות בצפיפות של שתי נפשות או יותר בחדר, זאת לעומת 6% בלבד באוכלוסייה הוותיקה.

אין די בכך, הצעת התוכנית הכלכלית החדשה לשנת 2003 פוגעת קשות בעולי אתיופיה ובסיכוייהם להשתלב בחברה. למרות שמדובר בשכבת אוכלוסייה חלשה מאוד התוכנית במתכונתה הנוכחית, מחמירה עם יוצאי אתיופיה.
הקהילה נפגעת פעם אחת מהקיצוצים הכלליים ברשת הביטחון הסוציאלי כגון: הבטחת הכנסה, קצבאות, שירותי בריאות, סיוע למשפחות חד הוריות, וכו'. ופעם נוספת מביטול כל התקציבים הייחודיים לקליטת עולי אתיופיה.

אנו מזהירים כי התוכנית הכלכלית החדשה הנה בגדר בכייה לדורות, הרסנית, ובעלת השלכות חמורות על עולי אתיופיה והחברה כולה. עולי אתיופיה היא קבוצה חסרת אמצעים והגזרות החמורות שחלקן כבר חלו בגל הקיצוצים של שנת 2002, מחריפות עוד יותר את מצבה הכלכלי והחברתי וגורמות לדחיקתה אל שולי החברה הישראלית.
קהילת יוצאי אתיופיה לא יכולה עוד לעבור לסדר יום ואנו מבקשים ממך לתמוך במאבק קיומנו, ולהתנגד לתוכנית הכלכלית ולהביע את הסתייגותך מהתקציב.

נייר עמדה- "פרוייקט שיקום " בשכונות של יוצאי אתיופיה
מוגש לגב' אריאלה רבדל- נדקוב :מנהלת אגף שיקום שכונות חברתי במשרד השיכון ינואר 2003
קהילת יהודי אתיופיה בישראל מונה כ- 85,000 נפשות ומתוכם כ- 23,000 ילידי הארץ. נתונים של משרד הבינוי והשיכון משנת 2001 מעלים כי הרוב הגדול של עולי אתיופיה מתגוררים בדיור קבע שבבעלותם.

בין השנים 1988 ו- 2001 (אפריל), רכשו 10,542 משקי-בית של עולי אתיופיה דירה באמצעות משכנתא ממשלתית (מזכר מאגף האכלוס במשרד הבינוי והשיכון, יוני 2001). משקי בית אלה כוללים כ- 50,000 נפש, או כ- 65% מכלל הקהילה.

רוב משקי הבית הנותרים של יוצאי אתיופיה מתגוררים בתנאי שכירות בדיור ציבורי. לפי נתונים של חברת עמיגור וחברת עמידר, ביוני 2001 התגוררו כ- 23,300 נפשות (29% מכלל הקהילה) בדירות ציבוריות. חלק מהדירות שמשו בשנות ה- 80 כמרכזי קליטה, ובתום הקליטה הראשונית לא הוצעו לעולים אלטרנטיבות אחרות, והם נאלצו להמשיך להתגורר באותן שכונות מצוקה במבנים של מרכזי הקליטה, כפתרון דיור קבע.

כ- 6,000 (נכון לדצמבר 2002 ) עולים מתגוררים עדיין מרכזי קליטה ובקרוונים והם עולים "טריים", שהגיעו בשנים האחרונות. תכנית משרד הקליטה והשיכון לפיזור האוכלוסייה על-מנת למנוע היווצרות גושים עדתיים, לא הצליחה ובכך מבצע המשכנתאות שנועד לאפשר לדיירי אתרי הקרוונים לרכוש דירות בתנאי רכישה מיוחדים, ולהחשת פינוי האתרים, גרם באופן פרדוכסלי להיווצרותן של שכונות מצוקה המאוכלסות באחוזים גבוהים על ידי עולי אתיופיה.

לצד חוסר התמצאותם של העולים על החיים בארץ וחוסר הכרות עם המציאות היישובית והחברתית בישראל, הצטרפו סיבות נוספות אשר חיזקו את תהליך התהוות הגטאות: גובה המשכנתאות אפשר קניית דירות באזורי מצוקה בלבד, רצון העולים לשמור על המסגרת המשפחתית-קהילתית הביאה אותן לקנייה מרוכזת באזור אחד, כניסת משפחות רבות לשכונה אחת גרמה להגירה שלילית של התושבים הוותיקים ולירידת ערך הדירות, מעשה רמאות של מתווכי דירות וכו'.

השכונות של יוצאי אתיופיה כיום הן בין השכונות המוזנחות ביותר. העולים גרים בצפיפות דיור גבוהה בהרבה מזו של האוכלוסייה הוותיקה, ניכרת רמה גבוהה של הזנחה ולכלוך, חדרי מדרגות והכניסות לבניינים שבורים והרוסים ואף מסכנים חיים, העולים לא מקבלים שום מודעות לגבי איכות סביבתם לכן הגנים והשטחים הציבוריים לא מטופחים כלל, הניסיונות להקמת ועדי שכונות הם מעטים מאוד וכו'.

מרבית השכונות של יוצאי אתיופיה נמצאות ברשימה של פרוייקט שיקום שכונות, אף על פי כן, במתכונתו הנוכחית הפרויקט לא היטיב עמם ומיושם באופן חלקי בלבד.
לאחר הסיורים שביצענו בשכונות בהן יש ריכוזים גדולים של יוצאי אתיופיה והתרשמנו מהתמונה הקשה, אנו מבקשים מאגף השיקום להפעיל את פרוייקט בשכונות הנ"ל בצורה מרוכזת וממוקדת עפ"י הצרכים השונים של היישובים.

חלק גדול מבעיות ההזנחה של השכונות והבניינים מקורן בחוסר מעש והבטלה של העולים. על כן, על הפרוייקט לדאוג לשיקום חברתי אמיתי בתחומי התעסוקה, האבטלה והחינוך.
יש לבנות דפוס עבודה שונה ממה שקיים היום ולהתאים את הפרוייקט לפי צרכים נקודתיים. לא בכל היישובים יש צורך בשיפוץ כללי של כל בנין ובנין אלא עפ"י הצורך בלבד. כך למשל, יש לטפל בדחיפות בכל חדרי המדרגות לשפץ הכניסות לבניינים ולשפר את התשתית הציבורית ( גנים ציבוריים, מדרכות…)
ישנן יישובים שפני השכונות סבירות ואולם הדירות קטנות ויש צפיפות גדולה. במקומות אלה יש להרחיב את המבנים והדירות (דוגמת היישוב גדרה).
בכל השכונות מצאנו שיש נכונות של העולים לדאוג לשכונתם אך ככלל לא היה כוח שמארגן את ועדי השכונות. על הפרוייקט לדאוג לחינוך לבריאות הסביבה, לעודד ולפתח מנהיגות שכונתית, לתת הדרכה, סדנאות וציוד מתאים לשיפור הסביבה.

ישנן שכונות דוגמת שכונות רמת אשכול והרכבת בלוד, בהן יש מתחים ובעיות קשות בין העולים לשכניהם הותיקים. המתחים הם בגדר פצצה מתקתקת ויש לקחת את הנושא ברצינות ולטפל בו ע"י עידוד חיים בצוותא ויצירת אקלים חברתי המאפשר פתרון סכסוכים ושיתוף פעולה.
להלן חלק מהיישובים והשכונות בהן יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה

אשדוד רובע ח', רובע ג', רובע ו'.

אשקלון שמשון, שיכונים (גבעת ציון).

ראשון לציון רמת אליהו.

רחובות קריית משה, אושיות.

נתניה סלע, חפציבה, קריית-נורדאו, אזורים, ודורה.

חדרה פאר, גני אלון, גבעת אולגה.

באר שבע שאול המלך.

גדרה סטורומה, שפירא

לוד רמת אשכול, שכונת הרכבת

קריית מלאכי וייצמן, הרצל.