וועדת דברת כוח המשימה הלאומי לקידום מערכת החינוך בישראל מונה ע"י ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מיום 21 בספטמבר 2003, ביוזמת שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, ובתמיכת ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, בנימין נתניהו, והחל לפעול בחודש אוקטובר 2003. על כוח המשימה הוטל לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת - מבנית, ארגונית ופדגוגית - וכן על התוויית דרך ליישומה. כאשר נודע לנו על הקמת וועדת כוח המשימה, האגודה בשת"פ עם ארגוני אחרים העוסקים בקהילה האתיופית, הוציאה נייר עמדה שבו היא מבקשת להתייחס לתלמידים עולים יוצאי אתיופיה, וכן דרשנו שתהיה נציגות של הקהילה בוועדות. במקביל עשינו למידה משותפת של הדוח שפורסם בינתיים עם ארגונים העוסקים בקליטת יוצאי אתיופיה ובקשנו להיפגש עם וועדת דברת, הם נענו לבקשתנו ולקחו מאתנו כל חומר רלוונטי לתלמידים עולים, וכן מנכ"לית האגודה יושבת בתת וועדה העוסקת בתלמידים עולים ובמורים עולים ועושה מאמצים רבים להשפיע בכל הנוגע לתלמידים יוצאי אתיופיה. נוער טספה באשדוד פועלת בהתנדבות, קבוצת בני נוער יוצאי אתיופיה, "נוער טספה" (פירוש המילה טספה הוא תקווה), במטרה לסייע ולהעצים בני נוער אחרים וילדים מקהילתם. פעילותם ההתנדבותית באה לידי ביטוי בעזרה בלימודים לצעירים מהם, בהפעלת חוגים ובקידום פעילויות תרבותיות במתנ"סים באזור מגוריהם. אחת לשלושה חודשים מוציאים לאור, "נוער טספה", עיתון המתאר את ההישגים והשאיפות של בני הקהילה ואף חושף את הבעיות בתוך הקהילה. אין ספק שפעילות זו מעצימה את הקהילה ומעלה את המוטיבציה להתקדם ולהשתלב בחברה בישראל. האגודה מסייעת לנוער טספה במתן ייעוץ, הכוון ובמשאבים אחרים ככול שניתן, ויש עובדת קהילתית מטעם האגודה אשר מלווה את הקבוצה פעם בשבוע. אחת הדוגמאות הבולטות של נוער טספה הוא המאבק שעשו נגד מנהל בי"ס צמח ב' אשר הפריד בין תלמידים יוצאי אתיופיה לתלמידים אחרים. בביה"ס התקיימו שני מסלולי לימוד: מסלול תורני בי"ס ישי שבו רק 5% אחוז יוצאי אתיופיה ומסלול ממ"ד בי"ס צמח ב' ובו כ-70% מהתלמידים הם יוצאי אתיופיה. תחת ניהולו של מנהל זה הונהגו שני המסלולים בפסקות נפרדות, ובמסדרון היה שער ברזל ומנעול כבד המפריד בין שני חלקי ביה"ס וכניסה נפרדת וזאת על מנת שלא יהיה מגע בין שני אוכלוסיית התלמידים. בעקבות המאבק ביה"ס נסגר והתלמידים פוזרו בין שאר בתיה"ס. כיום יש מאבק נגד אותו מנהל בי"ס שהועבר לנהל את בי"ס מוריה אשר רוב התלמידים בו הם יוצאי אתיופיה. המנהל ממשיך להתעלל ולהתנכל בתלמידים יוצאי אתיופיה. הוגשה נגדו תלונה במשטרה ע"י ההורים אשר ילדיהם התלוננו על התנהגות המנהל, בעקבות התלונה המנהל הושעה מתפקידו אך הוחזר בתום תקופת ההשעיה, בחג הסיגד האחרון האגודה סייעה לנוער טספה להחתים עצומה בדרישה להדיח את מנהל ביה"ס. הפרשה עוד לא הגיעה לסיומה אך נוער טספה עדיין ממשיכים להיאבק להדחתו של מנהל זה ממערכת החינוך לצמיתות. פרוייקט לאומי מאז תחילת שנת 2000 התגבשה תכנית הקרויה "פרוייקט לאומי", שעל יוזמיה נמנים קהילות יהודיות בחו"ל, הסוכנות היהודית, ג'וינט ישראל וממשלת ישראל. מטרתו של הפרוייקט הוא "להביא לקליטת עולי אתיופיה בחברה הישראלית כך שישתלבו בכל מגזרי ותחומי החיים בישראל בדומה לכל אזרח ישראל אחר" (דולב, פוגל ושות", 2000). הפרוייקט היה אמור להיות מתוקצב בסך של כ- 660 מיליון דולר על פני תשע שנים, כאשר מחצית מן הסכום תיתרם על ידי ארגונים יהודים מחו"ל והמחצית השנייה תוקצה מתוך התקציב של מדינת ישראל. ראשי הממשלה ברק ושרון בירכו על היוזמה והתחייבו בשם ממשלת ישראל לתרום את חלקה במימון. יצוין כי רעיון הפרוייקט נולד בוועדה משותפת לארגון הג'וינט, לפדרציות היהודיות בארצות הברית, לסוכנות היהודית ולממשלת ישראל. בקרב 35 חברי הוועדה לא הייתה נציגות קהילת יוצאי אתיופיה. כבר בשלבים הראשונים של גיבוש הפרוייקט, האגודה זיהתה כי על אף הרצונות של היוזמים (הסוכנות היהודית בשיתוף עם ג'וינט ) ועל אף שמדובר בפרוייקט שאמור לקדם את הקהילה, ייצוגה של הקהילה בכל שלבי התכנון לא היה נאות. אגודה הביעה מחאה חריפה על אי שיתוף הפעולה, על דרכי קבלת החלטות בכל הנוגע לקהילה, על תנאים לשיתוף אמיתי של הקהילה ועוד. יש לציין, כי המחאה נשמעה וחל שינוי משמעותי במעורבותם של נציגים וארגונים של יוצאי אתיופיה בפרוייקט. הישגים עד כה: בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2001 האגודה בתמיכה ובשיתוף של ארגון שתי"ל הובילה מהלכים של גיבוש דיון והפצה של הקונספציה של "נציגות קהילה" בקרב העמותות, בקרב בני הקהילה העובדים במערכות ממשלתיות או מעין ממשלתיות( סוכנות ג'וינט), בקרב השותפים בפרוייקט לאומי ובקרב תורמים וקרנות. קיום בחירות של ארגונים ועמותות ארציים של יוצאי אתיופיה, בסיוע של ארגון שתי"ל בתאריך 02/03/01 ובו נבחרו 10 נציגים. האגודה גייסה עובד קהילתי לטובת הסברה בקהילה והרחבת המעורבות של הקהילה בפרוייקט לאומי. האגודה גייסה עובד קהילתי לטובת הסברה בקהילה והרחבת המעורבות של הקהילה בפרוייקט לאומי. האגודה מטעם הנציגות השפיעה בקביעת המטרות, היעדים והאסטרטגיות בקבוצות העבודה השונות של הפרוייקט. (קבוצת גיל הרך, נוער, צעירים , בניית קהילה). האגודה מטעם הנציגות השפיעה בקביעת סדרי עדיפויות בבניית תוכנית השנתית לשנת 2004 ומיקוד התוכנית לנוער בסיכון, בין היתר הנהלת הפרוייקט הלאומי נעזרו בחומרים שקיימים באגודה. בבחירות האחרונות ב-2004 נבחרה מנכ"לית האגודה למקום שני, מבין ארבעת חברי הנציגות, שיהיו שותפים בכירים בפרוייקט הלאומי. היא חברה בבורד, בוועדת הכספים ובוועד המנהל שלוש הפונקציות הנ"ל הם בעלות השפעה רבה. ב GA מנכ"לית האגודה נבחרה מטעם הנהלת הפרוייקט להציג את תוכנית SPACE של הפרוייקט הלאומי ובחירה זו מראה על החשיבות שהנהלת הפרוייקט נותנת לאגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה. לסיכום: ניתן לומר כיום בוודאות שמעורבותה של נציגות הקהילה נמצא במקום הרבה יותר מתקדם ביחס למה שהיה קיים בתחילת גיבושו של הפרוייקט. o כמו כן, אין לנו ספק כי אילולא ההשקעה האינטנסיבית שלנו בהפעלת לחצים וההשפעה על היוזמים והמתכננים של הפרוייקט, אינטרסים של הקהילה לא היו מיוצגים באופן שישרת אותה בצורה הטובה ביותר. האגודה וכן שותפים האחרים בנציגות במקביל לעבודתם הקשה מול הגופים השונים המעורבים בפרוייקט, ממשיכה בהרחבת המעורבות של הקהילה ברמות השונות- ברמה הארצית והמקומית. עבודה זאת נעשית ע"י פנייה לארגונים, עמותות והתארגנויות של יוצאי אתיופיה ברמה היישובית. הנציגות מקיימת בחירות של הנציגים לפי מחוזות ואזורים כדי שהנבחרים יהיו בעלי השפעה ביישוביהם. בשנת 2003 הפרוייקט הלאומי בחר ששה יישובים: נתניה, רחובות, לוד, חדרה, באר שבע, וקרית גת שהפרוייקט יתחיל לפעול בהם. בשנת 2004 הפרוייקט עסק בבחירת תוכניות שיתחיל להפעיל אותם, הנהלת הפרוייקט בחרה להתמקד בבני נוער בגילאי ,12-18 ובהכשרות של ארגונים ועמותות, וועדות ההיגוי המקומיות וזאת על מנת שיוכלו להיות בין אלה אשר משפיעים על תוכנית שתפעל בעירם. התחלת הפעילות של הפרוייקט בהפעלת התוכנית יתקיים בשנת 2005.

פרסום דו"ח הציון: נקלטים בקושי, דו"ח מעקב בנושא השתלבות בני נוער יוצאי אתיופיה בחינוך העל יסודי. האגודה ארגנה כנס ארצי בסוף חודש אפריל השנה בו השתתפו מקבלי החלטות, פעילים וארגונים חברתיים, אנשי חינוך, אנשי תקשורת ועוד.

דו"ח זה מהווה המשך לדו"ח "נקלטים או נפלטים" שהוכן על ידי האגודה בפברואר 1998. מטרת הדו"ח היא להצביע על מגמות מרכזיות, בקליטתם של בני נוער יוצאי אתיופיה בחינוך העל-יסודי, תוך כוונה להביא למודעות הציבור ומקבלי ההחלטות תמונת מצב מקיפה ככל שניתן.

כמו הדו"ח הקודם גם דו"ח זה אינו מחקר מדעי. הוא מתבסס על נתונים שנמסרו על ידי 6 בתי ספר מקיפים ו-11 פנימיות וכן על נתונים שנמסרו מטעם גופים נוספים, שקיבוצם יחד יוצר תמונת מצב כוללת. הנתונים הנובעים מהדו"ח פורסמו בכלי התקשורת ויצרו הד ציבורי. הנושאים נדונו במליאת הכנסת ובועדות הכנסת. הדו"ח משמש עדיין כלי למידה ופרסום לגורמים מקצועיים חברתיים ואנשי תקשורת.

כנס נאמני תעסוקת אקדמאים יוצאי אתיופיה
הכנס התקיים בשיתוף פעולה בין אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה לבין רכז תעסוקה לאקדמאים יוצאי אתיופיה במנהל הסטודנטים ב- 23 ביולי בתל אביב. האגודה נרתמה לכנס זה, משום שראתה חשיבות רבה לקידום נושא תעסוקת אקדמאים וקיום כנס מסוג זה פותח דלתות לאקדמאים למצוא עבודה.

בכנס השתתפו כ- 70 איש, אשר השתלבו בהצלחה במשק הישראלי בתחומי עיסוק שונים, והינם בעלי תפקידי השפעה בארגונם, באמצעותם אנחנו רוצים ליצור מנוף לעידוד תעסוקת אקדמאים בני הקהילה. לכנס הוזמנו: מנכ"לים, רופאים, עורכי דין, אנשי עסקים, שחקנים, חברי מועצה ברשויות המקומיות, אנשי הייטק וכו'.

בעקבות הכנס שהתקיים מועסקים כ - 27 אקדמאים יוצאי אתיופיה בעבודות שונות במסגרת רעיון "עובד מביא חבר".

אי ביצוע החלטת ממשלה משנת 1997 בעניין העסקת בני הקהילה במגזר הציבורי
השנה הצלחנו לפתוח את ערוץ התקשורת בין האגודה הישראלית לבין ניצב שירות המדינה, שאחראית יישום החלטות ממשלה. על מנת להקל על בעיית התעסוקה של צעירים אקדמאים, התקבלה חלטת ממשלה בשנת 1997 לשילוב 17 יוצאי אתיופיה במסגרות השירות הציבורי (משרות מסגרת). עפ"י ההחלטה 17 יוצאי אתיופיה אקדמאים אמורים להשתלב בשירות הציבורי מדי שנה.

ההחלטה התקבלה במסגרת וועדת השרים לענייני קליטת העלייה. נציבות שירות המדינה הייתה האחראית להוצאתה לפועל של ההחלטה בתאום עם היועץ המשפטי לממשלה.

הוועדה באותה שנה הקצתה תקציבים מיוחדים הדרושים ליישום ההחלטה. מאחר והממשלה לא קיימה את החלטתה למנות עובדים מהקהילה למשרות בשרות הציבורי האגודה יצאה במאבק ליישום ההחלטה.

בעקבות כך התקיים ראיון בערוץ הטלוויזיה של הכנסת עם ח"כ מיכאל איתן ונציגת אגודה בנושא העסקת בני הקהילה בשירות הציבורי, ח"כ מיכאל איתן התחייב שהוא ינסה להוביל את הנושא באמצעות חקיקה. הצעת החוק לייצוג הולם של בני הקהילה במגזר הציבורי עברה בקריאה מוקדמת בתמיכת הממשלה.

נוער בסיכון
כשהאגודה החליטה לפני מספר שנים לשים דגש על נוער בסיכון וההשלכות הכרוכות בכך, עדיין הנושא לא עורר הדים בשיח הציבורי ובקרב הארגונים החברתיים. בעקבות תחילת פעולות האגודה בנושא נוער בסיכון זיהו גם בעלי אינטרסים אחרים את הסכנה הכרוכה בבעיית נוער בסיכון.

העלאת הנושא לראש סדר העדיפויות בתחום החינוך בקרב הארגונים החברתיים, התורמים, וועדות הכנסת הוסיפה להגברת הכוחות העומדים מול מערכת החינוך בתביעה לטפל בנושא נוער בסיכון.
האגודה פעלה במסגרת השדולה למען יהודי אתיופיה בכנסת ישראל והציגה את הנתונים מהדו"ח "נקלטים בקושי" שהוציאה יחידת המחקר של האגודה . פעולותיה של האגודה בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי פוליטי, הן בקרב ארגוני הקהילה, בכלי התקשורת ובוועדות הכנסת, והבעת מחאה על כך שהמצב של נוער יוצאי אתיופיה הולך ומדרדר, הביאה לכך שכיום יש יותר מעורבות של כל הממסדים.

משרד הקליטה שם בעדיפות יתרה את נושא נוער בסיכון, וכן האחראים על הפרוייקט הלאומי האתיופי בחרו לטפל בנערים יוצאי אתיופיה בגילאי 12-18. גם ארגונים למען עולי חבר העמים משפיעים על מערכת החינוך דרך וועדות הכנסת בשיתוף פעולה עם האגודה.

בעזרת חברי הכנסת העולים מחבר העמים הנושא מקבל טיפול ראוי ומאסיבי יותר, תוך איחוד הכוחות . לדוגמא הצעת החוק של חבר הכנסת יאסינוף שעברה בקריאה מוקדמת נידונה בועדת חינוך והאגודה הציגה נתונים על ניתוב יתר של תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.

השפעת התקשורת על תפיסות כלפי עולי אתיופיה
האגודה יזמה סקר דעת קהל שבדק את "השפעת התקשורת על התפיסות כלפי יוצאי אתיופיה" הסקר נעשה ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה.

הסיבה לעריכת הסקר הייתה לבדוק מה גודל ההשפעה שיש לתקשורת הישראלית על התדמית שהתפתחה כלפי קהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
כיוון שהתקשורת היא אחד הגורמים העיקריים המתווכים בין בני הקהילה האתיופית בארץ לבין כלל הציבור הישראלי.

הסקר התפרסם לראשונה ביום העיון שהתקיים ב-28 באוקטובר 2004 "הקהילה האתיופית בראי התקשורת". ממצאי הסקר העלו התעניינות רבה בקרב משתתפי יום העיון. פרסום הדוח בכלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית (ידיעות אחרונות, חדשות ערוץ 2, ערב חדש בערוץ הראשון) יצר הד ציבורי.

• ארגונים , עיתונות זרה ואנשי אקדמיה פנו לאגודה על מנת לקבל את הסקר ולהשתמש בממצאיו.
• כתבה "בעין השביעית" שעוסקת בתדמית השלילית שהתקשורת מפתחת ביחס לקהילת יוצאי אתיופיה.
• וועדת הקליטה והעלייה בכנסת קיבלה את ממצאי הסקר וביקשה לערוך דיון בנושא.
• כתבה רחבה על יום העיון ונושא הקהילה והתקשורת התפרסם בעיתון "ידיעות נגט" - של מרכז ההיגוי.
• מגאזין "קו האופק" של האגודה דן בנושא הקהילה האתיופית והתקשורת הישראלית.
• הסקר מפורסם באתר האגודה על מנת שלאנשים תהיה גישה למידע של ממצאי הסקר וישתמשו בו בכדי לקדם את הנושא ולהשתמש בו כחומר עזר.